אופרייט ליס בע"מ נ' עמראן ואח'

פסק דין

1.עסקינן בתביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לכלי הרכב של התובעת (להלן: "רכב התובעת"), לטענתה, בתאונה מיום 3/6/12 בשעה 15:00 לערך (להלן: "התאונה").

2.התביעה הוגשה בסדר דין מהיר ועל כן, כמצוות תקנה 214ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") - פסק הדין ינומק באופן תמציתי.

3.וייאמר מיד, לאחר ששמעתי את העדים, בחנתי את המסמכים שלפני ואת טענות הצדדים - מצאתי כי דין התביעה להתקבל.

4.הגב' רינה מילברגר (להלן: "הגב' רינה") אשר נהגה ברכב התובעת במועד התאונה, העידה כי נסעה ברחוב צר וחד סטרי בעוד רכב הנתבעים עמד בצידו השמאלי של הרחוב. לפתע, עת היתה כבר במקביל לרכב הנתבעים, החל הנתבע מס' 1, אשר נהג בו (להלן" "מר ביאדסה") לנסוע לאחור על מנת להיכנס למקום חנייה תוך שהוא סוטה עם חלקו הימני קדמי לתוך נתיב נסיעתה ופוגע בחלקו השמאלי-קדמי של רכב התובעת (הוצג וסומן ת/1).

התובעת שבה והעידה על כך גם בחקירתה הנגדית בציינה "נסעתי ברחוב ואז המכונית סטתה לכוון אמצע הכביש ופגעה ברכב שלי בצד השמאלי" (ראה: עמוד 2 לפרוטוקול שורה 17); ובהמשך: "כשאני נסעתי וחלפתי הוא סטה עם החלק הקדמי לעבר הכביש" (ראה: עמוד 2 לפרוטוקול שורה 21); ולמטה משם "ש. את אומרת שהוא יצא בפתאומיות. ת. כן הוא פתאום סטה" (ראה: עמוד 2 לפרוטוקול שורות 25-26).

כך גם בהמשך: "ש. "המכונית היתה בעמידה מוחלטת ואני נסעתי ורק לאחר שהחלק הקדמי של המכונית שלי חלף לחלק הקדמי של המכונית שלו אז היתה פגיעה. כל הזמן שנסעתי המכונית הפוגעת היתה בעצירה מוחלטת" (ראה: עמוד 3 לפרוטוקול שורות 15-17 וראה גם: שורות 3-4).

אמנם המדובר ב'עדות יחידה', כמשמעה בסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971 (להלן "פקודת הראיות"), ביחס אליה אנו מצווים בזהירות יתירה בטרם אימוצה (ראה: ת.א. (חיפה) 719/96, דיאב נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ (2002); ע"א 295/89, רוזנברג נ' מלאכי, פ"ד מו(1) 733; ע"א 761/79, פינקל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לה(2) 48; ת.א. (ת"א) 2879/99, כהן נ' כהן (2011); ת.א. (חיפה) 1130/05, אבו סבית נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א (2008); ת.א. (ת"א) 1710/05, הלר נ' כהן (2009); ע"א 1548/96, בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו (2000); ת.א. (ת"א) 1950/01, בנק המזרחי טפחות בע"מ נ' קרליץ (2008); ת.א. (חיפה) 961/02, פיאד נ' סאלח (2003); ע"א (חיפה) 4367/07, ש.א.ח.פ הנדסה בע"מ נ' אלדין (2008), על האסמכתאות המצוינות דשם; ע"א (מרכז) 2708-08-07, נאות ארז לבנין והשקעות בע"מ נ' מימון (2007); רע"א 33/07, רושקנסקי נ' תעבורה מיכל מלט בע"מ (2007); ת.א. (חיפה) 857/07, חכמה נ' חוף הכרמל נופש ותיירות 89 בע"מ (2012); י. קדמי, "על הראיות", התש"ע-2009, חלק שלישי, עמוד 1443 ואילך).

ברם, במקרה דא מצאתי לאמץ את עדות הגב' רינה בהיותה עדות מהימנה, עקבית (חרף חקירה לא קצרה) וברורה.

5.יתירה מכך. עדות הגב' רינה קיבלה מספר חיזוקים במכלול הראיות שלפניי ובכלל זה כמפורט להלן:

5.1בהודעה על מקרה התאונה מיום 4/6/12 (הוצג וסומן ת/5) מתוארת התאונה באופן זהה.

לתיאור זה בסמוך למועד האירוע יש ליתן משקל יתר (והשווה: ע"א 8388/95, הסנה חברה לביטוח בע"מ נ' בן ארי, פ"ד נו(4) 688; ע"א (חיפה) 2618/04, שלזינגר נ' זידאן (2005); י. קדמי "על הראיות" חלק רביעי, תש"ע-2009, עמוד 1853), הגם שלא נעלם מעיני כי מידת הסיוע של הגרסה הנמסרת בסמוך לאירוע אינה גבוהה במיוחד מאחר ו-"... המדובר ב"סיוע עצמי" בבחינת "הבור מתמלא מחולייתו"..." (ראה: ת.א. (חיפה) 1130/05, אבו סבית נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א (2008)).

יודגש כי לא מצאתי כל סתירה בין התשריט שצורף להודעת הגב' רינה לבין הסימון על גבי ת/2. להיפך, התשריט הנ"ל תואם את עדותה לפניי.

5.2אופי הפגיעה - אופי הפגיעה ברכב התובעת כפי שעולה מן התמונות שהוצגו וסומנו ת/2 (תמונות צבעוניות הוגשו ביום 15/9/13) תומך בגרסת הגב' רינה בשני מובנים: האחד, אכן המדובר בפגיעה מעל הגלגל השמאלי קדמי. פגיעה זו תואמת את עדות הגב' רינה כי עת כבר חלפה על פני החלק הקדמי של רכב הנתבעים עם החלק הקדמי של רכב התובעת - או אז סטה לפתע לאחור רכב הנתבעים ופגע בה; והשני, אין המדובר בשפשוף ואין המדובר בפגיעה בחזית הרכב אשר אותה היינו מצפים לראות אם וככל שכטענת מר ביאדסה הוא כבר היה במהלך ביצוע החנייה לאחור כאשר כל חלקו האחורי בתוך החנייה וחלקו הקדמי חוסם/בולט לתוך כביש. יוער כי מר ביאדסה נשאל על כך אך חדל מלספק מענה ענייני לכך (ראה: עמוד 5 לפרוטוקול שורות 1-2).

5.3הנתבעים לא הציגו את תמונות הנזק שנגרם לכלי רכבם וכשל זה יפעל לחובתם.

חזקה שבעובדה היא, הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים, לפיה דין ההימנעות מהצגת ראייה כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראייה, שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר, היתה פועלת לחובת הנמנע (לעניין זה ראה למשל: ע"א 548/78, שרון נ' לוי, פ"ד לה(1), 736; ע"א 55/89, קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 602; ע"א 465/88, הבנק למימון ולמסחר בע"מ נ' סלימה, פ"ד מה(4) 651; ע"א 2275/90, לימה חברה ישראלית לתעשיות נ' רוזנברג, פ"ד מז(2) 605; ע"א 795/99, פרנסואה נ' פוזיס, פ"ד נד(3) 107; ע"א 78/04, המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (2004); רע"א 3961/10, המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ (2012); י. קדמי, "על הראיות", חלק רביעי, התש"ע-2009, עמוד 1865). יש בכך אם כן חיזוק שלילי נוסף לגרסת התובעת.

לעניין זה לא נעלם מעיני כי הנתבע מס' 2 לא התייצב לחקירה חרף היותו בעל דין שנתן תצהיר.

5.4זאת ועוד. מר ביאדסה הודה כי התאונה התרחשה ברחוב חד-סטרי באזור מעבר החצייה עת נסע לאחור: "ש. תאשר לי שהתאונה התרחשה בזמן נסיעתך ברברס. ת. מאשר." (ראה: עמוד 4 לפרוטוקול שורות 12-13; וראה גם: עמוד 4 לפרוטוקול שורות 22-23; וסעיף 3 לתצהירו - נ/1).

עוד הודה מר ביאדסה כי בעת התאונה הצד הימני של רכבו בלט החוצה לכוון הכביש החד-סטרי בו נסעה הגב' רינה (ראה: עמוד 4 לפרוטוקול שורה 27 עד עמוד 5 לפרוטוקול שורה 5):

"ש. אמרת קודם שהרכב היה במצב של חצי בחוץ.